שווי מנייתה של חברת הביומד הישראלית "אפיטומי" זינק בחדות החודש (188%) לאחר שקפסולת הרזיה מהפכנית שלה זכתה סוף-סוף לאישור ה-FDA. הגלולה הקטנה קיבלה את שם החברה "אפיטומי" והרשויות בארצות הברית כבר משוכנעות שהיא בטוחה דיה כדי להצטרף לשוק המבעבע של תרופות ההרזיה ולהתחרות ראש בראש, או שמא בטן בבטן, עם ענקיות הפארמה המובילות בתחום, נובו נורדיסק הדנית ואלי לילי האמריקנית.
בניגוד מוחלט לבייביז של שתי הענקיות הללו, וויגובי ומונג'ארו בהתאמה, הקפסולה של אפיטומי כלל לא מכילה חומר פעיל כלשהו. מדובר בגלולה מכנית מתוחכמת, שלאחר בליעתה והגעתה למחוז חפצה - הקיבה, היא מתרחבת ומשנה את צורתה למעין משולש קשיח, בתגובה לסביבה החומצית. בכך, היא למעשה מחקה נוכחות של מזון מוצק, מה שגורם להפעלת החיישנים המכניים שבקיבה וכתוצאה מכך גם להפעלת מרכז השובע במוח. הגלולה שורדת כמה שעות בקיבה, ולאחר שמיצתה את תפקידה היא עוברת למעיים ומתפרקת בתוך דקות בודדות. אכן, חדשנות רפואית במיטבה.
אפיטומי רחוקה מלהיות החברה היחידה שמנסה לאתגר את שוק התרופות לירידה במשקל, שכיום נשען בעיקר על זריקות תת-עוריות ולא על תרופות פומיות (בבליעה). הרי אין זה סוד כמוס, שרוב בני האדם הנזקקים לטיפול תרופתי יעדיפו ליטול כדורים או גלולות על פני זריקות – זהו המקום הטבעי יותר, הנוח יותר והמאיים פחות עבורם. העובדה הזו מגובה גם מבחינה מחקרית, ולא רק זאת, אלא שגם הרופאים עצמם מעדיפים בדרך כלל לרשום כדור על פני זריקה. הסיבה העיקרית לכך היא, ככל הנראה, חוסר היכרות והיעדר ניסיון עם תכשירי ההזרקה השונים.
ד"ר ליאור נוימןצילום: הילה שחריתרון נוסף שעלול להטות את הכף לטובת נטילת כדור על פני זריקה, קשור ליכולת השליטה של המטופל בתופעות הלוואי. מטופלים מסוימים, המפתחים כתוצאה מהתרופה תופעות לוואי בלתי נסבלות או מסוכנות חלילה, יכולים ליהנות מהפסקה מיידית של תופעות אלו כאשר הם משעים בבת אחת את הטיפול הפומי היומיומי, ולא להצטרך לסבול אותן למשך כמה ימים נוספים לפחות, כפי שקורה בדרך כלל עם הטיפול בזריקות החד-שבועיות.
נתונים אלו הם חשובים למדי, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה בריאותית, שכן יש להם השפעה מכרעת לטובה על כל הקשור בהיענות לטיפול (MEDICAL ADHERENCE), בדגש על יכולת ההתמדה לאורך זמן בנטילת התרופה. כבכל מחלה כרונית אחרת, אם מדובר בסוכרת, יתר לחץ דם או הפרעות במשק הכולסטרול – מי שדבק בטיפול הוא זה שמרוויח, ולכן אלו שנוטלים תרופות בבליעה לירידה במשקל צפויים להפיק תועלת בריאותית רבה יותר בטווח הרחוק, לעומת אלו המטופלים בזריקות.
בשוק הישראלי זמינות כיום רק שתי תרופות הניטלות דרך הפה ומשמשות לטיפול בהשמנה. שתיהן ותיקות למדי ומביאות בדרך כלל לירידה במשקל, אך ירידה זו אינה דרמטית כפי שמקובל לצפות עם הזריקות החדשות. התרופה הראשונה היא "רזין", כמוסה הניטלת פעם אחת ביום, מכילה את החומר הפעיל ומדכא התיאבון פנטרמין, ותורמת לירידה במשקל של כ-7% בתוך כחצי שנה עם תופעות לוואי פוטנציאליות של פה יבש ונדודי שינה. תרופה יעילה יותר בשם "קיוסימיה", המכילה שילוב של אותה רזין עם חומר פעיל נוסף בשם טופירמט, פופולרית למדי בארצות הברית אך אינה קיימת בארץ. התרופה השנייה הזמינה בישראל היא "אורליסטט", תרופה המכילה את החומר הפעיל קסניקל, הפועל באופן סלקטיבי על מערכת העיכול ומפריע לספיגת השומנים במזון. התוצאה - הפחתה צנועה יחסית במשקל של כ-3 ק"ג, עם תג מחיר של תופעות לוואי שכיחות יחסית.
לשוק התרופות לטיפול בעודף משקל ובהשמנה, שנשלט ביד רמה בידי זריקות ההרזיה, מצטרפים שלושה כדורים, שאולי יגיעו בשנים הקרובות גם לישראל.
וויגובי בכדור
מי עוד לא שמע על "ריבלסוס" (RYBELSUS)? מדובר בתרופה חדשנית לנטילה דרך הפה, גם היא מתוצרת נובו-נורדיסק, המכילה את החומר הפעיל סמגלוטייד שנמצא בזריקות אוזמפיק ובוויגובי. חומר זה הוא מה שנקרא "אגוניסט לרצפטור ה-GLP1" - חלבון הדומה במבנהו להורמון ה-GLP1 האנושי, מתחבר לקולטנים של הורמון זה, הפזורים באתרי מטרה שונים בגופנו, ובכך גורם לאפקטים מטיבים שונים. כאשר הסמגלוטייד מתחבר לקולטנים המצויים במוחנו, הוא מביא לדיכוי רעב ולהגברת השובע.
עם זאת, יש להבהיר כי מדובר בכדור המיועד אך ורק לטיפול בסוכרת מסוג 2, ולא לטיפול בעודף משקל או להשמנה. אגב, הירידה במשקל הנצפית עם הכדור היא צנועה יחסית (סביב 4 ק"ג). הסיבה לכך היא שהמינון המרבי של החומר הפעיל הקיים בכדור זה הוא קטן (14 מ"ג) ומקביל, פחות או יותר, למינון של בין 0.5 מ"ג עד 1 מ"ג של החומר הניתן בזריקה.
5 צפייה בגלריה
ד"ר נוימן: "הגלולה מתרחבת, משנה את צורתה למעין משולש קשיח ומחקה נוכחות של מזון מוצק בקיבה"
(צילום: אפיטומי)
אם כן, כדי לקבל את אפקט ה"וואו" של זריקת הוויגובי, המכילה 2.4 מ"ג של החומר הפעיל, יש צורך בכדור שמינונו גדול פי כמה וכמה. חברת נובו נורדיסק הבינה זאת מבעוד מועד, וכבר לפני כשנה פורסמו בכתב העת הרפואי הנחשב LANCET תוצאות מחקר ה-OASIS שבדק את פוטנציאל ההורדה במשקל של כדור חדש המכיל לא פחות מ-50 מ"ג של סמגלוטייד בקרב מטופלים עם השמנה וללא סוכרת. המחקר הדגים ירידה במשקל של 15% תוך 68 שבועות, בדומה לזריקת הוויגובי, אך הכדור הזה טרם קיבל את אישור ה-FDA.
יש לציין בהקשר זה את אחת המגבלות הצפויות של הכדור החדש, שאולי מאפיינת מטבעה גם תכשירים אחרים שנציג כאן: כדי שהכדור ייספג היטב במחזור הדם, יש לבלוע אותו על קיבה ריקה עם מעט מים, ולהמתין חצי שעה עד שניתן לאכול, לשתות או ליטול תרופות אחרות. לא סיפור גדול, אך יש בכל זאת מטופלים החשים מאותגרים משהו לנוכח הוראות ההפעלה הללו.
אורפורגליפרון (Orforglipron)
זו הגרסה המתחרה של חברת אלי לילי, יצרנית זריקת ההרזיה מונג'רו, לכדור הוויגובי של נובו נורדיסק שנידון לעיל. החומר הפעיל הנמצא בכדור הוא אגוניסט חלקי לקולטן ה-GLP1, אך מדובר כאן בחלבון קומפקטי יותר – מה שנקרא בעגה המקצועית non-peptide. לפי תוצאות המחקר הקטן מפאזה II בלבד, שפורסם בשנה שעברה בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine, הכדור מביא לירידה תלוית מינון במשקל של עד 14.5% כעבור 36 שבועות. אלי לילי עמלה כעת על עריכת השלב השלישי של המחקר, כך שהכדור אינו צפוי לבצע עלייה בעתיד הקרוב.
אמיקרטין (AMYCRETIN)
מדובר בעוד פיתוח מבטיח של חברת נובו נורדיסק. החומר הפעיל הקיים בגלולת האמיקרטין עובד למעשה במנגנון כפול, כיוון שהוא מתחבר לא רק לקולטנים של הורמון ה-GLP1, אלא גם לקולטנים של אמילין. הורמון האמילין מיוצר באופן פיזיולוגי בלבלב, וכאשר הוא נקלט במערכת העצבים המרכזית, הוא תורם גם כן לירידה בתחושת הרעב ולהגברת השובע. המחקר הקטן (כ-120 משתתפים בלבד), שמטרתו הראשית הייתה לבדוק את בטיחות התרופה במינונים שונים ומול פלצבו (תרופת דמה), הדגים ירידה מבטיחה במשקל של 13% תוך 12 שבועות – כפול ממה שידוע לגבי וויגובי בפרק הזמן המקביל. תופעות הלוואי היו, כצפוי, קשורות בעיקר למערכת העיכול, ובדרך כלל היו קלות עד בינוניות בעוצמתן, נסבלות יחסית ותלויות מינון. תוצאות המחקר הגדול והממושך יותר ייחשפו רק במהלך 2026 – עוד חזון למועד.
מבחן המציאות
לסיום, ראוי להבהיר שכל התכשירים החדשים בבליעה שנידונו בכתבה, כולל הגלולה החדשה של אפיטומי, עדיין לא עברו את מבחן העולם האמיתי, שהוא בסופו של דבר המכריע מכולם. כדורים שונים לטיפול במחלת השמנה כבר קיבלו בעבר הלא-רחוק את אישור ה-FDA, ולאחר מכן הוצאו בבהלה מהשוק מחשש לתופעות לוואי מסוכנות (כמו למשל רדוקטיל ובלוויק). נראה שלא יהיה מנוס מלהמתין עוד כמה שנים טובות, בתקווה שבמהלכן נזכור גם לתרגל היטב את הבסיס: פעילות גופנית ואכילה בריאה.
ד"ר ליאור נוימן הוא מומחה ברפואת המשפחה ורופא השמנה וסוכרת
